שימעו סיפור. אומנם נשמע כסיפור בדיוני מהסרטים, אבל, לא .הוא התרחש ממש כאן, בבית המשפט המחוזי ורק בחודש שעבר (פברואר 2016).

אח ואחות רקחו ביניהם קנוניה. הואיל ויחסי האח עם רעייתו עלו על שרטון, הסכימו ביניהם ,האח והאחות ,שהאח יעביר במתנה לאחותו דירה, שהיתה בבעלותו. זאת כדי להעלימה מאשת האח ועל מנת שלא תבוא זו בדרישות לגביה בעת חלוקת הרכוש ביניהם. ואכן העסקה בין האח והאחות בוצעה ובסופה אף נרשמה הדירה בטאבו על שם האחות.

עד כאן טוב ויפה. אך, כולנו יודעים שהעולם הוא עגול . ובאמת, בחלוף הזמן, עבר חתול שחור גם בין האח לאחות. הואיל וכך דרש האח שהאחות תשיב לו את הדירה. האחות מצידה טענה כי עסקת המתנה, שנעשתה ביניהם ,בתוקף וכי אין בדעתה "למכור" את הדירה חזרה לידיו .יתרה מכך היא דרשה פינויו של האח ומשפחתו מהדירה.

הסכסוך המשפחתי התגלגל לערכאות עד שבא בערעור בפני בית המשפט המחוזי.

האחות טענה כי החוזה היה עסקה רגילה שנסתיימה לכל ענין ודבר . האח טען כי המדובר בחוזה עם מניעים נסתרים, חוזה למראית עין . חוזה שבבסיסו מרמה כשהמטרה האמיתית היתה להעלים ,רק ל'בינתיים', את הדירה ממלאי נכסיו ולהבריחה מאשתו כדי לנשלה ממנה . לפיכך, עתה דרש האח שהאחות תמלא חלקה בעסקה ותשיב את הדירה אליו.

חוזה למראית עין הוא חוזה ,שאינו משקף את רצונם האמיתי של הצדדים. על פי החוק חוזה למראית עין ,כלל לא בא לעולם .החוק אינו מכיר בהשתכללותו לכדי חוזה תקף ,שיש לאכוף אותו.

ובהשלכה לפרשה שלנו: אם תתקבל גירסת האחות ,תונצח מטרתה השלילית של עסקת המתנה: לרמות את רעיית האח. לעומת זאת אם תתקבל גירסת האח הרי שלכאורה כאילו דבר לא קרה בין האח והאחות ונמצא מתעלמים מעסקה גמורה ,שנעשתה על פי כל הכללים ואפילו נסתיימה ברישום בטאבו .

בפני בית המשפט עמדה סוגיה מוסרית לא פשוטה: האם לסייע לאח שפעל לשם השגת מטרה בלתי מוסרית בעשיית חוזה למראית עין? האם מישהו שכזה ,שמגיע בידיים לא נקיות, זכאי לסעד? האם עתה, משהחוזה, שמטרתו מרמה ,אינו מתאים עוד לצד מהצדדים, יש "לזרום" עם אותו צד ולהעניק למי, שהיה שותף למעשה ההונאה, סעד משפטי?

הרי כך יצא חוטא נשכר ובית המשפט ימצא מסייע לאדם להנות מפרי חטאו. דבר שמהווה ,כלשון בית המשפט, "עלבון למצפון".

ברור היה לבית המשפט שאין צד תמים פה ושידם של שני הצדדים, האח והאחות, היתה במעל .שניהם היו שותפים להונאה ,שהיוותה בסיס לעסקת המתנה. לכן לא נותר לבית המשפט אלא לבדוק מי מהשניים חטאו גדול יותר,

מי מהשניים גרוע פחות .נקבע כי השיקול אם להושיט סעד במקרה כזה ינבע ממידת מעורבותו של אותו צד בעסקת המרמה ,ממידת חשיבותו של הנכס, נשוא המחלוקת ומנסיבות המקרה הנדון.

לאחר ששקל בית המשפט את נסיבות הפרשה הסכים להושיט סעד לאח. זאת על אף ולמרות חטאו .בית המשפט הכיר בחוזה המתנה כחוזה למראית עין וקבע כי הוא בטל מעיקרו. זאת מהנימוק שאי מתן סעד ינציח את המטרה השלילית , אשר עמדה בבסיס כריתת החוזה העסקה והיא "הברחת" הדירה משיתוף אפשרי בה עם רעייתו של האח. לפיכך ,למרות שהדירה כבר היתה רשומה על שם האחות ,הצהיר בית המשפט על בטלותה של עסקת המתנה ועל זכותו של האח בדירה. הערעור של האחות נדחה.

בקיצור: 'אל תנסו את זה בבית' .ואם אתם לוקחים סיכון ושמים גורלכם ו/או גורל רכושכם בידיו של אחר ,ויהיה זה האדם הקרוב יותר אליכם באותה עת, קחו בחשבון שקיים סיכוי שהכל יחזור אליכם כחרב פיפיות ויובילכם, בהמשך, למחוזות שלא דמיינתם ולא אליהם התכוונתם .

בנוסף בשולי הדברים אציין שאותי מענין כיצד יתייחסו, כעת ,שלטונות החוק וביחוד רשויות מיסוי מקרקעין, להיבט המס בעסקת "המתנה" שנמצאה בטלה מעיקרה .כיצד יתיחסו להשבת המצב בדירה לקדמותו . השבה ,הכרוכה בהחלפת בעלויות בדירה.

אך עוד יותר מענין ומסקרן מה תעשה הרעייה עתה, משנודע לה גם דבר קיומה של ההונאה ,אשר נרקמה נגדה ,מאחורי גבה, על ידי בעלה וגיסתה וגם משגילתה לפתע, דבר קיומה של דירה ברשות בעלה, שהוסתרה מפניה עד כה... מענין מאוד...

מסתבר שהסאגה האמיתית רק החלה. מבטיחה לעקוב מקרוב....

*** עמ"ש 19021-07/15 פלונית נגד פלוני (מחוזי ת"א 17.2.16)

*** מאמר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ שכזה. כל המסתמך על מאמר זה בלבד עושה זאת על אחריותו הבלעדית.