אם יש לנו 'סעיף אריכות ימים' בחשבון הבנק המשותף אז אנחנו מסודרים?
או: מה בין סעיף אריכות ימים לעריכת צוואה
מגיע אלי זוג ליעוץ אודות צוואה הדדית ומיד עולה הטענה: אנחנו מסודרים ולא צריכים צוואה. עשינו בחשבון הבנק שלנו סעיף אריכות ימים. אז מה הבעיה?
אז, זהו שיש בעיה.
מהו, בעצם, סעיף אריכות ימים בחשבון משותף בבנק?
על פי פקודת הבנקאות עם פטירת אחד מהשותפים בחשבון הבנק זכאי הנותר בחיים להמשיך ולעשות פעולות באותו חשבון.
נו, אז זה לא פותר את בעיית הירושה והבעלות לפחות לגבי כספי החשבון המשותף?
והתשובה חדה וקצרה: לא!
עובדה היא שהבנקים דורשים, גם כשקיים סעיף אריכות ימים בחשבון, הצגת צו ירושה או צו קיום צוואה על מנת לחלק את תכולתו אותו חשבון.
תתפלאו, אבל סעיף אריכות ימים בחשבון הבנק הוא, ממש, לא מה שחשבתם . הוא אינו בא במטרה להסדיר את עניני הבעלות בנכסי החשבון המשותף בין השותפים שנותרו בחיים ו/או בינם לבין יורשי הנפטר.
סעיף שכזה הוא בסך הכל הגנה וכיסוי עבור הבנק. זה מגן על הבנק שלא יתבע על ידי יורשי נפטר, ככל והמשיך והתיר לשותף שנותר בחיים לבצע פעולות בחשבון משותף. כך שבהחלט יכול להיות מצב שככל שהנותר בחיים ימשוך "קצת" יותר מידי מהחשבון המשותף אחרי פטירת שותפו, ימצא עצמו נתבע על ידי היורשים של הנפטר על שום שגרע מחלקם שלא כדין. הבנק הוא זה שדי מוגן בזכות סעיף אריכות הימים.
משכך, בהתאם לסעיף אריכות ימים ולמשך תקופת ביניים בלבד, מאפשר הבנק לשותף בחשבון שנותר בחיים, להמשיך ולפעול בחשבון. אולם באופן רגיל ופחות או יותר דומה להתנהלות השיגרתית טרם פטירת השותף שנפטר. לא יותר!
אבל כשעושים סעיף אריכות ימים הרי מתכוונים לתת במתנה את מה שנשאר בחשבון לשותף שנותר בחיים, לא ככה?
כוונות לחוד ומציאות לחוד.
בית המשפט* קבע לא אחת כי טענה לפיה סעיף אריכות ימים מעיד על כוונת הנפטר להוריש או "לתת במתנה" אחרי הפטירה את מה שנותר בכספי החשבון המשותף לנותר בחיים, לא תתקבל.
אדם רשאי להעניק מתנה בחייו אולם אינו יכול להתחייב לתת מתנות שיתבצעו אחרי מותו .לשם כך קיימת פרוצדורה אחת ויחידה והיא עריכת צוואה.
אמור מעתה: סעיף אריכות ימים אינו תחליף לעריכת צוואה
זה נכון שיש חזקה לפי הזכויות בחשבון משותף שייכות לשותפים בחלקים שווים ביניהם. אבל חזקה כזו תתפוס רק אם יוכח בראיות שהשותף ,הנותר בחיים, גם הפקיד כספים בהתאם בחשבון המשותף ולא שכל הכספים בחשבון מקורם בהפקדות הנפטר.
זה גם נכון שאין לשלול לחלוטין את האפשרות שבעל חשבון הבנק ,אשר נפטר בינתיים, צירף עוד בחייו שותף לחשבונו מתוך כוונה לתת לו מתנה לאלתר של לפחות מחצית היתרה בחשבון. אבל גם את הכוונה הזו של הנפטר יש להוכיח בראיות. זהו נטל כבד מאוד. למה לכם?
סעיף אריכות ימים אינו מלמד על בעלותו של השותף, הנותר בחיים, בכספי חשבון. הוא אינו מהווה תחליף לצו קיום צוואה או לצו ירושה.
צווים אלה ,הם ורק הם, קובעים את אופן חלוקת כספי החשבון המשותף (כמו גם את אופן חלוקתם של נכסים אחרים, אשר הותיר אחריו הנפטר בעזבונו).
אז מה עושים?
כבר הבנו שסעיף אריכות ימים בחשבון הבנק לא 'עושה את העבודה' .
לכן אם ברצונכם להוריש את הכספים בחשבונכם המשותף לאדם זה או אחר – אל תחכו שיהיה מאוחר מידי. עירכו צווואה היום.
כיתבו בצוואה מפורשות מה אתם מבקשים שיעשה בעזבונכם והשתמשו לשם כך בשירותיו של עו"ד מנוסה ומומחה בתחום.
אל תשאירו אחריכם כאוס ומקום לסכסוכים בין יורשיכם.
*ע"א 679/66 סלי נגד ספר, תמ"ש 30162-12/16 פלוני נגד אלמונית
**נכתב על ידי עו"ד גילה פרין מתמחה בתכנון עזבונות והון משפחתי, צוואות וירושות
***כל האמור בכתבה זו אינו תחליף ליעוץ משפטי אישי וכל המסתמך עליה, עושה זאת על אחריותו בלבד.
|