שונא מתנות יחיה? והאם ניתן לחזור ממתן מתנה?
(מתנות נדל"ן [בכלל ובמשקים בפרט] בין בני משפחה)
ממש לאחרונה ניתן פסק דין בפרשה מעניינת בבית המשפט לעניני משפחה* .
ומעשה שהיה כך היה: אם אלמנה, שהתגוררה במשק באחד המושבים, החליטה להעביר במתנה את המשק לאחד מבניה. פנו לעורך דין ,שערך את מסמכי עסקת המתנה כסידרם, העסקה דווחה לרשויות מיסוי מקרקעין, האם גם חתמה על יפוי כח בלתי חוזר לטובת עורך הדין שאיפשר לו לערוך בשמה את כל הסידורים ולסיים את עסקת המתנה ברישום הזכויות במשק ע"ש הבן, מקבל המתנה .הכל זרם למישרין ונראה מבטיח.
אולם אז השתנה המצב ועבר 'חתול שחור' בין האם לבנה. (מבין השורות, תוך קריאת פסק הדין, עולה כי שאר הבנים בחשו בקלחת ו"תרמו", את חלקם מאחורי הקלעים, להעכרת היחסים בין האם לבן ). האם התלוננה שיחסו של בנה כלפיה, מאז שניתנה לו המתנה ,החל להיות מחפיר. לכן הודיעה האם שבדעתה לחזור בה מעסקת המתנה. זה היה בדיוק בשלב בו היה צריך לקבל את אישור מנהל מקרקעי ישראל לעסקה (במקרה ההוא היה המשק על אדמת מינהל ולא בבעלות פרטית.לכן היה צורך באישור זה).
הבן הכחיש כמובן את הטענה וטען כנגד כי האם מנועה, במצב הדברים היום, מלהתחרט. זאת מכיוון שכבר חתמה על יפוי כח בלתי חוזר ,שכשמו כן הוא : אין ממנו חזרה. בנוסף טען הבן שאין להתחרט מכיוון שהוא כבר שינה מצבו לרעה בכך שהשקיע השקעות במשק והוציא הוצאות ,בהסתמך על עסקת המתנה.
בסופו של דבר בית המשפט נתן חשיבות רבה להתנהגותו של הבן ,מקבל המתנה, ופסק כי ,נוכח אותה התנהגות מחפירה כלפי האם , מותר לזו לחזור בה מהמתנה שנתנה ולבטלה.
איך הגיע בית המשפט לפסק דין זה? על כך בהמשך.
כדי להגיע להחלטה ,אליה הגיע, שאל עצמו בית המשפט את השאלה המרכזית:
האם בכלל מותר לנותן מתנה, שכבר חתם ממש על מסמכי עסקת מתנה, לחזור בו מהמתנה? ואם כן -באיזה שלב ובאיזה נסיבות?
בית המשפט קבע כי הואיל ובמקרה של משק ,המצוי על אדמת מינהל ,יש צורך בהסכמת המינהל לסיום העסקה ברישום הזכויות על שם הבן, - הרי שכל זמן שטרם ניתנה אותה ההסכמה ,לא נחשבת עסקת המתנה למוגמרת אלא לעסקה על תנאי בלבד. משכך יכול נותן המתנה ,בשלב זה ,עדיין לחזור בו.
הואיל והגיע בית המשפט למסקנה לפיה עדיין מצויה עסקת המתנה בשלב חוזי בו יכול הנותן להתחרט ,הוא המשיך ובחן (לאור חוק המתנה**) ,תוך הצגת שאלות, האם נסיבות המקרה הן אכן כאלה המאפשרות חזרה ממתנה? .
שאלה מס' 1 :מה משמעותו של יפוי כח בלתי חוזר שעליו חתום נותן מתנה?
בית המשפט ראה ביפוי כח זה עליו חתמה האם מעין ויתור על זכות החזרה ממתנה.
שאלה מס' 2: מה משמעות שינוי מצב לרעה מצד מקבל המתנה לגבי זכות ההתחרטות?
בית המשפט בדק האם חל שינוי במצב הבן לאחר עסקת המתנה. הסתבר כי הבן מכר את ביתו שבעיר כדי לעבור לגור עם האם ,השקיע בבניה בחצר המשק, נטל משכנתא ושינה את אורחות חייו באופן כמעט בלתי הפיך בהסתמך על המתנה. לכן נחשב הדבר למניעה נוספת ממקבל המתנה מלחזור בו.
שאלה מס' 3: מה משמעות התנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן? או האם נותן המתנה התדרדר למצב כלכלי קשה בעקבות המתנה, באופן המאפשר לו לחזור בו?
בית המשפט ייחס לקריטריון זה חשיבות מרובה וקבע שהואיל ומדובר במתנה חינם, אין כסף ,צריך המקבל לנהוג כלפי הנותן בכבוד ובדרך ארץ. התנהגות מחפירה כלפי הנותן יכולה לגרום לביטולה של המתנה. מאידך גם זכות ההתחרטות מצד הנותן צריכה להיות הוגנת . זאת מכיוון שאין זה סביר שמקבל מתנה, אשר הסתמך על קבלתה ,הוציא הוצאות, השקיע השקעות ואף שינה את מסלול חייו – יאלץ להשיב לפתע את המתנה רק בגלל איזו אמירה אומללה או בגלל רגע של 'עידנה דריתחא'.
סופו של דבר ,תוך מתן משקל יתר להתנהגותו של הבן מקבל המתנה, התיר בית המשפט לאותה אם לחזור בה מהמתנה ולבטלה. נפסק כי הבן צריך לעזוב את המשק כנגד קבלת פיצוי.
מוסר השכל:
לפני שמחליטים על מתן מתנת נדל"ן לבן משפחה ובודאי לפני שחותמים על מסמכים מתאימים לעצור ולבחון היטב את כל ההשלכות שיהיו למעשה. הן מבחינת המשך היחסים בין הנותן לבין המקבל והן לגבי השפעת המעשה על היחסים עם שאר בני המשפחה, אשר אינם נימנים בין מקבלי המתנה.
למקבל המתנה מומלץ ,כמובן, לנהוג בכבוד כלפי נותן המתנה גם אחרי עריכת עסקת המתנה .אך בעיקר רצוי שמקבל המתנה יאיץ את הליך רישום הזכויות על שמו בנכס, שניתן לו במתנה, עד כמה שניתן .זאת כדי להפוך את הליך עסקת המתנה לבלתי הפיך. כמובן שרק אז, לאחר רישום של ממש של זכויות המקבל בנכס (אם במינהל או בטאבו או בכל רשות המנהלת את הרישום לגבי אותו נכס ספיציפי לפי הענין) ,מומלץ למקבל להתחיל בכלל להוציא הוצאות ולהשקיע השקעות באותו נכס .
עצה שלי:
למי מביניכם ,ששוקלים לתת מתנת מקרקעין בחיים – כדאי לדעת שיש גם אופציה אחרת : חכו עם המתנות עד אחרי 120. צוו את רצונכם לתת מתנות בצוואה ערוכה כדין. ב"העברת" נדל"ן לפי צוואה, אחרי 120, משיגים כמה ציפורים במכה אחת:
ראשית- מהפן האישי ,נותן המתנה אינו צריך, בחייו, להתעמת עם הקרובים שאינם בין המקבלים .
שנית- אין צורך להכנס גם לעימות עם קרובי משפחה אם רצונכם להתחרט ולחזור בכם ממתנה שהחלטתם, קודם לכן, להקנות להם.
תנאים בצוואה ניתן לשנות, באופן דיסקרטי וכמעט חופשי לחלוטין, בכל רגע ורגע . רצונו של המצווה הוא העליון ורק הצוואה האחרונה היא זו הקובעת .
והעיקר- העברה לפי צוואה (בירושה) אינה נחשבת לעסקת מקרקעין ומשום כך, להבדיל מעסקת מתנה, היא פטורה מתשלום מיסים.
וכמו שאני תמיד נוהגת לאמר ללקוחותי : סוף מעשה במחשבה תחילה.
היוועצו ,מראש, עם עורך דין ,שבקיא בדיני מקרקעין ובדיני ירושה. הוא יוכל להנחות אתכם כך שתבחרו באופציה הנכונה עבורכם. זו אשר תתאים לכם ,באמת, ותשרת בצורה הטובה ביותר את רצונכם .
_____________________________________________________
*פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה בכפר סבא תמ"ש 7990/09. **חוק המתנה – התשכ"ח 1968
הכתבה נכתבה ע"י עו"ד פרין (5/2013). אינה מהווה יעוץ משפטי או תחליף ליעוץ כזה ואין להסתמך על האמור בה לבצוע פעולה כלשהי.